פארק ירדן (Park Jordana) הוא פארק עירוני בשטח של כ-21.5 הקטר בשכונת קרובודז'ה (Krowodrza) בקרקוב, והפארק הראשון באירופה שתוכנן מלכתחילה למשחקי ילדים ולספורט ולא לטיולי נוי. הכניסה חופשית בכל ימות השנה, ובתוכו ארבעה מגרשי משחקים מחולקים לפי גילאים, גן משחקי מים, סקייטפארק, אגם קטן עם סירות בעונה ושדרה של יותר מ-50 פסלי חצי גוף של גדולי פולין.

המרחק מכיכר השוק המרכזית הוא כרבע שעה הליכה או שלוש תחנות טראם, והפארק גובל ישירות בכרי הבלוניה - מרחב דשא ענק ושטוח שהופך את השילוב בין השניים ליום משפחתי שלם בלי לשלם שקל. בעיר שבה כמעט כל אטרקציה מרכזית דורשת כרטיס ותור, זה אחד המקומות הבודדים שבהם אפשר פשוט להיכנס ולתת לילדים לרוץ.

יש כאן גם היגיון היסטורי שקשה למצוא במקום אחר: המקום נבנה בסוף המאה ה-19 מתוך תפיסה חינוכית שלמה של רופא קרקובאי אחד, והמילה הפולנית לגן שעשועים שכונתי נגזרה משמו. מי שמגיע בשעה הנכונה מקבל פארק שקט עם משפחות מקומיות; מי שמגיע בשעה הלא נכונה מוצא את עצמו בתוך שעת שיא של כל ילדי השכונה.

הפארק הראשון באירופה שנבנה כדי שילדים ישחקו

ב-1889 נפתח בקצה כרי הבלוניה שטח ירוק שלא דמה לשום פארק עירוני אחר באירופה של אותה תקופה. במקום שדרות נוי, פסלי אבן ומדשאות שאסור לדרוך עליהן, נבנו כאן מגרשי כדור, מתקני התעמלות, מסלולי ריצה ומבוכים למשחק. התכנון הנופי היה של הגנן בולסלב מלצקי (Bolesław Malecki), אבל הרעיון כולו היה של איש אחד.

מי היה ד"ר הנריק יורדן

הנריק יורדן (Henryk Jordan, 1842-1907) היה רופא מיילד ופרופסור באוניברסיטה היגיילונית בקרקוב, ואחד מחלוצי החינוך הגופני בפולין. הוא ראה מקרוב מגרשי משחקים בארצות הברית והביא את המודל לגליציה, בתקופה שבה ילדי העיר גדלו בחצרות צפופות בלי מקום לזוז. התפיסה שלו הייתה פשוטה וחדשנית לזמנה: גוף עייף זקוק למנוחה, ונפש עמוסה זקוקה לשמחה - ולכן משחק מאורגן באוויר הפתוח הוא חלק מהבריאות, לא בזבוז זמן.

מה עמד כאן כשהפארק נפתח

המתחם המקורי היה שאפתני הרבה מעבר למגרש שעשועים. היו בו ביתני עץ, אולם התעמלות עם מרפסת, שנים עשר מגרשי משחק וכדורגל, מסלולי ריצה ואימון, מגרשי טניס, בריכת שחייה ומחליקה בחורף. הייתה גם מחלבה שחילקה חלב, מקלחות ותאי אחסון, וארוחות שניתנו לילדים בחינם - כי יורדן הבין שילד רעב לא משחק. ב-1906 נוספו מתקנים מקורים שאפשרו פעילות גם בחורף הקרקובאי.

למה זה עדיין מרגיש כאן

הרעיון התפשט מהר לוורשה, פלוצק, קליש ולובלין, וב-1928 הוקמה אגודה שדאגה להקמת מתקנים כאלה ברחבי פולין. עד היום גן שעשועים שכונתי בפולנית נקרא "אוגרודק יורדנובסקי" - גן יורדני - על שמו. כשמסתובבים בפארק אפשר לזהות את השלד המקורי: הצירים הרחבים, החלוקה לאזורי פעילות והמרחב הפתוח שמאפשר לילדים לרוץ בלי להפריע לאף אחד. זה לא פארק שהוסיפו לו מתקנים בדיעבד, אלא פארק שנולד סביבם.

מגרשי המשחקים - מה מתאים לאיזה גיל

הפארק מחזיק ארבעה אזורי משחק נפרדים, וזה ההבדל הגדול בינו לבין גן שעשועים רגיל: הם לא מרוכזים בערימה אחת אלא פזורים לאורך השטח ומחולקים לפי יכולת גופנית. משפחה עם ילדים בפערי גיל גדולים לא נאלצת לבחור בין הקטן שרוצה ארגז חול לגדול שרוצה מתקן טיפוס.

פעוטות עד גיל ארבע

אזור הקטנים בנוי נמוך - נדנדות עם משענות, מגלשות קצרות, משטחי חול ומתקני איזון בגובה מינימלי, עם משטחי נחיתה רכים וספסלים ממש בקו הראייה. זה האזור היחיד שבו אפשר לשבת ולנשום; בכל השאר צריך ללכת אחרי הילד. עגלה נכנסת בלי בעיה לצירים הראשיים, אבל חלק מהגישות למתקנים עצמם הן חול או חצץ, ועגלה כבדה נתקעת שם.

גילאי חמש עד תשע

כאן מרוכז הלב של הפארק: פירמידות חבלים, רשתות טיפוס, מגלשות גבוהות, קרוסלות סיבוב ומתקני שיווי משקל. זה גם האזור שמתמלא ראשון ומתרוקן אחרון. בימים חמים פועל גן משחקי מים - משטח עם מזרקות וסילונים שנדלקים ונכבים, בכניסה חופשית, שפועל רק בחודשים החמים. מי שמגיע לשם צריך להביא חילופי בגדים, מגבת ונעלי מים; זה נראה כמו טפטוף ומסתיים בילד רטוב לגמרי.

ילדים גדולים ונוער

לגדולים יש מתקני טיפוס גבוהים, קירות טיפוס, מגרשי כדורסל, כדורעף וכדורגל וסקייטפארק פעיל. אין כאן צוות השגחה ואין כרטיס כניסה - זו תשתית עירונית חופשית, וההורים אחראים על הילדים. הצל לא אחיד: לאורך השדרות הוותיקות יש עצים גבוהים שנותנים צל אמיתי, אבל חלק מהמתקנים החדשים יושבים בשמש מלאה, ובצהרי יולי זה מורגש.

ספורט, ריצה ורכיבה - הצד האתלטי שנשאר מהמייסד

החלק שהכי נאמן לחזון המקורי הוא דווקא זה שהתיירים מפספסים. הפארק הוא מרכז ספורט שכונתי פעיל, ובשעות אחר הצהריים הוא נראה יותר כמו מתקן אימונים ציבורי מאשר אתר תיירות.

ריצה, כושר ומגרשים

מסלולי ההליכה הפנימיים יוצרים לולאות נוחות לריצה, והקרבה לאקדמיה לחינוך גופני שממוקמת ממש בשולי הפארק מביאה לכאן זרם קבוע של סטודנטים וספורטאים. פזורים ברחבי השטח מתקני כושר פתוחים, ומגרשי הכדור מתמלאים בקבוצות מאולתרות. אף אחד לא גובה על זה כסף ואין הרשמה מראש - מי שמגיע ראשון תופס מגרש.

עיירת התנועה לאופניים

אחד המתקנים השימושיים ביותר למשפחות הוא מתחם לימוד תנועה לילדים: כבישים מסומנים בזעיר אנפין, צמתים, תמרורים ומעברי חצייה. ילד שרק למד לרכוב מקבל שטח סגור, שטוח ובטוח לתרגל בו, וההורים לא צריכים לרדוף אחריו בין הולכי רגל. שווה להביא אופניים או קורקינט מהמלון; זה משנה לגמרי את אורך הזמן שהילדים מוכנים להישאר.

מה שקורה מסביב ומשפיע עליכם

שני אצטדיוני כדורגל גדולים של קרקוב יושבים ממש בשולי הפארק - האחד ברחוב ריימונטה והשני מעבר לשדרת 3 במאי. ביום משחק האזור משנה אופי לחלוטין: החניות נעלמות, הרחובות מתמלאים והטראמים נוסעים עמוסים. זה לא הופך את הפארק ללא נגיש, אבל מי שמתכנן להגיע ברכב שכור כדאי שיבדוק אם יש משחק באותו ערב. בעונה החמה פועלת גם השכרה של מכוניות חשמליות קטנות לילדים - אטרקציה בתשלום, סמלי בדרך כלל, שמופעלת על ידי זכיין פרטי ולא על ידי העירייה.

האגם, הסירות ושדרת פסלי גדולי פולין

שני המרכיבים שהופכים את הפארק ממתחם ספורט לטיול של ממש הם האגם הקטן במרכזו והשדרה ההיסטורית שמקיפה אותו. שניהם חינם, ושניהם עובדים מצוין עם ילדים שכבר עייפו מהמגלשות.

האגם והסירות

האגם קטן ורדוד יחסית, מוקף שביל ומאוכלס בברווזים שהילדים המקומיים מכירים היטב. בעונה החמה פועלת השכרת כלי שיט קטנים - סירות משוטים ודוושה - למחזורים קצרים על פני המים. זו לא שייט מרשים אלא חוויה של עשרים דקות, אבל לילדים בני חמש עד עשר זה בדרך כלל שיא היום. ההפעלה עונתית ותלוית מזג אוויר, המחיר סמלי ומייצג לבדיקה מול המפעיל במקום, ולרוב נוח להגיע עם מזומן בזהובים.

גלריית הפסלים תחת כיפת השמיים

יורדן לא הסתפק במגרשים - הוא הזמין סדרת פסלי חצי גוף של אישים פולנים ופיזר אותם לאורך שדרות הפארק, כדי שילדים יגדלו מול פניהם של מדענים, משוררים ומצביאים. עד תחילת המאה ה-20 עמדו כאן כשלושים ואחד פסלים, ועד 1914 המספר הגיע ל-46. הפסלים נוצרו בידי פסלים מקומיים, ובראשם אלפרד דאון, ולצידו בני משפחת קורפל.

מה קרה להם במלחמה

בתקופת הכיבוש הגרמני הפסלים הוסרו והושחתו, וחלקם ניצל רק בזכות תושב קרקובאי שהחביא אותם בסדנתו. אחרי המלחמה הועברו לעיר עשרות פסלים שנשמרו, אך רק מיעוטם שרד במצב שאפשר שיקום. במהלך העשורים שלאחר מכן שוחזרה הגלריה בהדרגה והורחבה, וכיום עומדים בפארק יותר מחמישים פסלי חצי גוף, נוסף על אנדרטת יורדן עצמו שהוצבה במרכז. בין הדמויות המונצחות נמצאים בין היתר קופרניקוס, מיצקייביץ', קושצ'יושקו ושופן. עם ילדים זה עובד מצוין כמשחק חיפוש: לתת רשימה של ארבעה שמות ולראות מי מוצא ראשון.

שעות פתיחה, עונות ומה קורה כאן בחורף

הכניסה לפארק חופשית לחלוטין, אין קופה, אין תור ואין יום סגירה. השערים נעולים רק בשעות הלילה, והשעות משתנות בין העונות: מתחילת אפריל ועד סוף אוקטובר הפארק פתוח בערך משש בבוקר עד עשר בלילה, ומתחילת נובמבר ועד סוף מרץ משש בבוקר עד שמונה בערב.

אביב וקיץ

האביב הוא העונה הנעימה ביותר - העצים הוותיקים פורחים, הדשא ירוק והפארק עדיין לא עמוס. בקיץ האור נשאר עד שעה מאוחרת, גן משחקי המים פועל, הסירות באגם עובדות והמשפחות המקומיות יושבות על הדשא עד הערב. החום בקרקוב לרוב נוח יחסית לישראלים, אבל אחרי גשם השבילים הצדדיים בוציים ונעלי בד סובלות.

סתיו וחורף

הסתיו הוא העונה הכי יפה לצילום כאן: השדרות מתכסות עלים כתומים והפסלים נראים אחרת לגמרי. החורף מביא איתו את מה שהופך את הפארק לאטרקציה משפחתית של ממש - גבעת מזחלות טבעית שהילדים המקומיים משתמשים בה מדי חורף, ומדי עונה קרה מוקמת בשטח מחליקה עונתית שכוללת רחבה גדולה, רחבה נפרדת לילדים קטנים ושביל קרח שמתפתל בין העצים. הכניסה למחליקה בתשלום, בטווח של עשרות זהובים בודדים לכרטיס, עם הנחות לילדים ולמשפחות - מחיר מייצג לבדיקה מול המפעיל.

מה זה אומר לישראלים

הקור בקרקוב בחודשי החורף אמיתי ולעיתים יורד מתחת לאפס, וילד ישראלי שלא רגיל לזה יתלונן אחרי עשרים דקות. שכבות, כפפות וכובע הם ההבדל בין בוקר מוצלח לבוקר קצר. מנגד, זה בדיוק היתרון הכלכלי של פולין: יום שלם של פעילות משפחתית כאן עולה כמעט כלום, וזה מאזן היטב את ההוצאה על האטרקציות בתשלום בשאר ימי הטיול. אפשר להשלים את הרשימה בכרטיסים ובסיורים שמתאימים למשפחות דרך היצע הפעילויות בקרקוב, כולל מכרה המלח ווייליצ'קה שהוא בחירה מצוינת ליום גשום.

איך מגיעים ומה משלבים בסביבה

הפארק יושב על שדרת 3 במאי, בין רחוב ריימונטה לרחוב ריימנה, ממש מערבית למרכז ההיסטורי. זו אחת הפינות הנוחות ביותר בקרקוב מבחינת תחבורה - וגם אחת הקלות ביותר להליכה.

טראם, הליכה וחניה

הדרך הפשוטה ביותר היא טראם לתחנה שנקראת פשוט Park Jordana על שדרת 3 במאי; עוצרים בה קווים 1 ו-20, ובסופי שבוע בקיץ גם קו המוזיאון ההיסטורי 0 עם קרונות עתיקים - חוויה בפני עצמה לילדים. ברגל זה כרבע שעה עד עשרים דקות מכיכר השוק המרכזית: יוצאים דרך רחוב פילסודסקי, חוצים את הבלוניה ומגיעים ישר לשער. כרטיסי התחבורה נרכשים במכונות בתחנה או באפליקציה, פעוטות נוסעים חינם ולילדים גדולים יש תעריף מוזל - שווה לוודא בקופה. חניה ברחובות הסמוכים אפשרית אך מוגבלת, ובימי משחק כדורגל היא פשוט לא קיימת.

מה צמוד ומה רק נשמע צמוד

ממש מעבר לגדר משתרעים כרי הבלוניה - כ-48 הקטר של דשא שטוח שבו מעופפים עפיפונים, רוכבים על אופניים ומתקיימים אירועי ענק עירוניים. משם ממשיכה שדרת ואשינגטון מערבה אל תל קושצ'יושקו, טיפוס אמיתי עם תצפית על העיר - מתאים לילדים מגיל שבע ומעלה. גן החיות של קרקוב נמצא ביער וולסקי ממערב, נסיעת אוטובוס קצרה מאזור הפארק, והוא שילוב טבעי לחצי היום השני. נקודה שחשוב לא להתבלבל בה: מוזיאון התעופה הפולני, שמופיע כמעט בכל רשימת אטרקציות משפחתיות בעיר, נמצא בצד המזרחי של קרקוב בשכונת צ'יז'יני - לא ברגל מכאן ולא באותו יום בלי תכנון.

אוכל ואספקה

נקודות המזון בתוך הפארק מעטות ועונתיות, ולכן עדיף להצטייד מראש. שוק סטארי קלפרז' שבצפון העיר העתיקה הוא המקום ההגיוני לקנות פירות, גבינות ולחם לפיקניק בדרך, ועגלות האובוואז'אנק ליד תחנות הטראם מוכרות את הכעך המקומי במחיר נמוך יותר מאשר בלב כיכר השוק.

יום משפחתי שלם - מה חינם ומה שווה לשלם עליו

הכוח האמיתי של המקום הוא כעוגן ליום שלם ולא כתחנה של שעה. הנה איך זה מסתדר בפועל, ואיפה נכון להוציא כסף.

החלק החינמי

בוקר בפארק, פיקניק על הבלוניה, סיבוב בשדרת הפסלים ורכיבה בעיירת התנועה - כל זה בלי כרטיס. אם יש עדיין אנרגיה, הליכה מערבה אל התל או חזרה מזרחה אל אולם הבדים בכיכר השוק סוגרת מעגל נוח. לארוחת ערב, הזאפייקנקה בכיכר נובי שבקז'ימייז' (Kazimierz) היא הפתרון הזול והמהיר שילדים תמיד אוהבים.

מתי כדאי לשלם

יש שני מצבים שבהם משתלם לעבור לאטרקציה בתשלום: מזג אוויר שנשבר, וילדים שמבקשים אדרנלין. לגשם, מכרה המלח ווייליצ'קה או המוזיאונים המקורים בעיר עונים על הצורך, וכדאי להזמין מראש דרך הכרטיסים והסיורים בקרקוב. לאדרנלין, פארק השעשועים אנרג'ילנדיה בעיירה זאטור נמצא כשעת נסיעה מערבה, והדרך הפשוטה ביותר היא כרטיס כניסה עם הסעה מקרקוב שחוסך את ההתמודדות עם רכב וחניה. שיט משפחתי קצר על נהר הוויסלה הוא אפשרות נעימה לשעת בין ערביים, וניתן לבחור מסלול מתוך הפעילויות המוצעות בעיר.

לשלב עם המסע היהודי

משפחות ישראליות רבות מגיעות לקרקוב גם בשביל ההיסטוריה היהודית, ויום בפארק הוא איזון נכון ליום כבד בקז'ימייז'. אפשר לבנות את הביקור באתרים היהודיים באופן עצמאי ובקצב משפחתי, בלי הפורמט הכבד של משלחת, לפי מסלול יום בקרקוב היהודית. בקז'ימייז' פועלים גם בית חב"ד ופתרונות אוכל כשר, מה שמאפשר לתכנן שבת בעיר בלי לוותר על ימי טיול פעילים.

טיפים מבפנים שחוסכים כאב ראש

הפרטים שמשנים את איכות הביקור הם בדרך כלל אלה שלא מופיעים בשילוט בכניסה. אלה הדברים שמטיילים ומקומיים מדגישים שוב ושוב.

שעת השיא האמיתית

בין שלוש לשש אחר הצהריים בימי חול הפארק הופך לחצר האחורית של השכונה: כל ילדי הגנים ובתי הספר מגיעים עם ההורים או הסבים, המגרשים מתמלאים ואזור הפעוטות הוא הראשון שנחנק. מי שמטייל עם ילד קטן ומעדיף שקט - הבוקר, בין שמונה לאחת עשרה, הוא חלון זמן כמעט ריק, וגם האור טוב יותר לצילום. בימי ראשון בשעות הצהריים מגיע גל משפחות שני, גדול אף יותר.

לבדוק מה קורה על הבלוניה

המרחב הפתוח הצמוד מארח אירועי המונים - הופעות, מרוצים ואירועים עירוניים. כשיש אירוע גדול, רחובות סביב הפארק נסגרים, הטראמים עמוסים והחניה בלתי אפשרית. חיפוש קצר של אירועים בעיר לפני היציאה חוסך שעה של תסכול.

ציוד ולוגיסטיקה

• שירותים בפארק קיימים אך מעטים וחלקם עונתי - כדאי לעצור בבית קפה ליד תחנת הטראם לפני הכניסה עם ילדים קטנים.
• ברזיות אינן זמינות בכל פינה; בקבוקי מים מהחנות זולים ושווה למלא מראש.
• גן משחקי המים מושך המונים ביום חם - השעה שאחרי הפתיחה היא החלון הרגוע היחיד.
• עגלה קלה ומתקפלת עדיפה על עגלה כבדה בגלל קטעי החול והחצץ בגישה למתקנים.
• המפעילים העונתיים באגם ובהשכרת הרכבים לילדים מעדיפים לרוב מזומן - כדאי להחזיק שטרות קטנים בזהובים.

לישראלים במיוחד

הטיסות הישירות מתל אביב לקרקוב הופכות את העיר ליעד סוף שבוע ארוך פופולרי, והמלכודת הקלאסית היא לדחוס אליו רק אתרים היסטוריים. חצי יום בפארק באמצע הטיול מוריד את מפלס העצבנות אצל הילדים ומחזיר את כולם לתפקוד. אם התוכנית כוללת גם את הרי הטטרה בהמשך, כדאי לשמור את הפארק ליום הראשון - הוא משמש חימום מצוין לרגליים לפני ימי הליכה ארוכים.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הכניסה חופשית תמיד ואין יום סגירה - השערים פתוחים בערך מ-06:00 עד 22:00 באפריל-אוקטובר ועד 20:00 בנובמבר-מרץ.
• הפארק נפתח ב-1889 ביוזמת ד"ר הנריק יורדן והוא הראשון באירופה שתוכנן במיוחד למשחקי ילדים ולספורט.
• השטח כ-21.5 הקטר והוא גובל ישירות בכרי הבלוניה - אפשר לבנות יום שלם בין השניים בלי לשלם.
• טראם לתחנה Park Jordana על שדרת 3 במאי, או כרבע שעה הליכה מכיכר השוק דרך הבלוניה.
• רוב המתקנים חינמיים; בתשלום רק הסירות באגם, הרכבים החשמליים לילדים והמחליקה העונתית בחורף.
• אין צוות השגחה במגרשי המשחקים - האחריות על ההורים, ובשעות אחר הצהריים הצפיפות גבוהה.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע בין שלוש לשש אחר הצהריים ביום חול ולהיתקע בשעת השיא של כל ילדי השכונה במקום להגיע בבוקר.
• להתבלבל בין הפארק לבין מוזיאון התעופה הפולני - הוא נמצא בצד המזרחי של קרקוב ולא ניתן לשלב אותו ברגל.
• לבוא לגן משחקי המים בלי חילופי בגדים, מגבת ונעלי מים ולסיים את היום עם ילד רטוב ומקפיא.
• לתכנן הגעה ברכב שכור בערב שיש בו משחק כדורגל באחד האצטדיונים הסמוכים - החניה פשוט נעלמת.
• להסתמך על נקודות מזון בתוך הפארק; הן מעטות ועונתיות, ועדיף להצטייד מראש בשוק או בסופר.
• להגיע בלי מזומן בזהובים ולגלות שהשכרת הסירות או הרכבים לילדים לא מקבלת כרטיס.

שאלות נפוצות

האם הכניסה לפארק ירדן בקרקוב בתשלום?

לא. הכניסה חופשית לחלוטין בכל ימות השנה, אין קופה ואין צורך בהזמנה מראש. בתשלום נמצאים רק מתקנים עונתיים בהפעלה פרטית - השכרת הסירות באגם, המכוניות החשמליות לילדים והמחליקה על הקרח בחורף, כולם במחירים נמוכים יחסית שמייצגים לבדיקה במקום.

מה שעות הפתיחה של הפארק?

הפארק פתוח כל יום. מתחילת אפריל ועד סוף אוקטובר בערך מ-06:00 עד 22:00, ומתחילת נובמבר ועד סוף מרץ מ-06:00 עד 20:00. אין יום סגירה שבועי, אבל המתקנים העונתיים כמו גן משחקי המים והסירות פועלים רק בחודשים המתאימים ולפי מזג האוויר.

איך מגיעים לפארק ירדן מהעיר העתיקה?

הכי פשוט בטראם לתחנה Park Jordana על שדרת 3 במאי, שבה עוצרים קווים 1 ו-20, ובסופי שבוע בקיץ גם קו המוזיאון ההיסטורי עם קרונות עתיקים. ברגל זה כרבע שעה עד עשרים דקות מכיכר השוק המרכזית: יוצאים ברחוב פילסודסקי, חוצים את כרי הבלוניה ומגיעים לשער.

לאיזה גילאים הפארק מתאים?

לכל הגילאים. יש בו ארבעה אזורי משחק נפרדים המחולקים לפי יכולת - אזור פעוטות נמוך ובטוח, אזור מרכזי לגילאי חמש עד תשע עם רשתות טיפוס ומגלשות, ואזור לגדולים עם קירות טיפוס, מגרשי כדור וסקייטפארק. מבוגרים משתמשים במסלולי הריצה ובמתקני הכושר הפתוחים.

מתי הפארק הכי שקט ומתי הוא מלא?

השעה השקטה היא הבוקר, בין שמונה לאחת עשרה, כשהמקומיים בעבודה ובבית הספר. שעת השיא היא בין שלוש לשש אחר הצהריים בימי חול, כשכל ילדי השכונה מגיעים אחרי הגן ובית הספר, ובימי ראשון בצהריים. אם מטיילים עם פעוט, הבוקר עדיף בהרבה.

מה אפשר לשלב עם הביקור באותו יום?

כרי הבלוניה צמודים ממש וטובים לפיקניק ולעפיפונים, ומשם אפשר להמשיך מערבה אל תל קושצ'יושקו לתצפית או אל גן החיות ביער וולסקי. לכיוון השני, כרבע שעה הליכה חזרה, מחכה העיר העתיקה עם כיכר השוק. ליום שלם עם אדרנלין, פארק השעשועים אנרג'ילנדיה נמצא כשעה מערבה עם אפשרות להסעה מאורגנת.